סליחה

אָמַרְתָּ 

"אֵין בָּהֶם אֵמוּן!" 

וַאֲנִי לֹא הִקְשַׁבְתִּי, 

כִּי דָּגַלְתִּי בְּאַחְוַות עַמִּים 

וּבַקִּדְמָה.

 אָמַרְתָּ 

"גַּם לְאַחַר יוֹבֵל בַּקֶּבֶר..." 

וַאֲנִי לֹא הֶאֱמַנְתִּי, 

כִּי חָתַרְתִּי לַהֲבָנָה 

וּלְדוּ קִיּוּם. 

אָמַרְתָּ 

"זְכוֹר אֶת הפרהוד!" 

וַאֲנִי גִּיחַכְתִּי, 

כִּי הִשְׁוֵויתִי אוֹתוֹ 

לַשּׁוֹאָה. 

אָמַרְתָּ 

"לְעוֹלָם אַל תִּבְטַח בָּהֶם!"

וַאֲנִי צָחַקְתִּי, 

כִּי מִי עוֹשֶׂה הַכְלָלוֹת 

בְּיָמֵינוּ? 

אָמַרְתָּ "גָּלוּת אֲרֻוכָּה לֹא טוֹעָה." 

וַאֲנִי בַּזְתִּי לְךָ,

כִּי אֲנִי חוֹפְשִׁי בְּאַרְצִי 

וְרוֹדֵף שָׁלוֹם. 

אָמַרְתָּ 

"הִישָּׁמֵר מֵהֶם!" 

וַאֲנִי זִלְזַלְתִּי, 

כִּי דָּגַלְתִּי בְּשִׁוְיוֹן 

וְאֵינִי גָּלוּתִי. 

עַד יוֹם מוֹתְךָ 

לֹא חָזַרְתָּ בְּךָ 

בְּשִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר הִתְפַּכַּחְתִּי. 

הֵבַנְתִּי עַד כַּמָּה צָדַקְתָּ! 

סְלִיחָה.