שיכולים בתורה ובהפטרותיה
ספרו של יונה בן צבי, "שִׂיכּוּלִים בתורה ובהפטרותיה", מפנה את הקורא לאחת התופעות הסגנוניות המיוחדות ביצירה הספרותית של עם ישראל בדורות קדומים. בעבודה שקדנית בלתי נלאית, הצליח המחבר לאסוף את מופעי השִּׂיכּוּל (כיאסמוס) בתורה, בהפטרותיה וכן בחמש מגילות ובספר יונה. ספר זה הוא השני לאחר ספרו הראשון: "פתגמים בשִׂיכּוּל ממוקד" (כשלעצמו משחק מילים נאה). הספר הראשון הציג את הנושא במבט רחב אופקים החורג מן היצירה העברית.
ואכן תופעת סגנון השִׂיכול היא אוניברסלית ומתפרשׂת הן אופקית – ברחבי העולם והן דיאכרונית – עוד בתקופות היסטוריות קדומות. האנתרופולוגית היהודייה הידועה מרי דוגלס פרסמה לפני מספר שנים ספר מאלף בשם: "חשיבה במעגל"[ בספרה היא מביאה עשרות דוגמאות של מופעי כיאסמוס מעשרות אתרים ברחבי כדור הארץ ומתקופות עתיקות ועכשוויות.
יונה בן צבי, בחושו הלשוני המחודד, מאתר בשׂוֹם שֵׂכֶל ובצורה מוּשׂכלת את תופעת השִׂיכול בתורה, גם כשמופעי השִּׂיכּוּל "נחבאים אל הכלים".
מלבד הבאת הפסוקים הכיאסטיים מביא המחבר ריכוז סטטיסטי של המופעים ושיעור חלקם בטקסט הכללי. כמו כן הוא מסביר את משמעותם התוכנית – ולטעמי, זה העיקר. הכתיבה הכיאסטית היא יפה כשלעצמה ומעניינת כשלעצמה, אבל היופי והעניין הם לא תכלית לעצמם. השִׂיכּוּל נועד להעביר מסר, ולזה חותר המחבר בכל פרק מפרקי הספר. מי שיקרא בו, יְצַפֶּה לשִׂיכּוּל ממוקד שייעשה בספרי המקרא הבאים.
ד"ר שלמה בכר