ילדות אבודה
בקריאת הספר יתהה הקורא למי הייתה ילדות אבודה. למחברת, הבת הבכורה של ניצולת השואה, או לאימהּ, ניצולת השואה.
ספר מטלטל שנכתב לא רק מתוך זיכרונות, אלא מתוך כוחות נפש עזים. עדה אורן סנדלר מעלה בספרה תיאור מרגש של תקופה סוערת של הורים שהגיעו לארץ לפני קום המדינה, הקימו משפחה, ירדו מהארץ וחזרו אליה כעבור מספר שנים.
עדה, הבת הבכורה, דור שני לניצולי שואה, מתארת בסגנונה הייחודי את המציאות שחוותה בארץ ובחוץ לארץ. הקליטה והחיים בקיבוץ, עזיבתו, החיים במושב וההגירה לחוץ לארץ, והכול מנקודת ראותה כילדה וכנערה מתבגרת.
בספר קטעי יומן מתורגמים שרשם אביה בפולנית, ותיאור החיים של אימה במחנות, הישרדותה, עלייתה לארץ וחייה בצל המראות שחוותה בתקופת השואה.
ספר נוגע ומציאותי שמציג את הסיפור ההיסטורי של המשפחה על כל תלאותיה. סיפור על ילדוּת אימהּ, ילדוּת שהוחמצה. סיפור על אובדן, סיפור על אהבה ועל ימים שלא ישובו.
הספר יצא לאור בהוצאת 'דותן', 248 עמודים.
עדה אורן סנדלר ילידת קיבוץ תל עמל (ניר דוד) והיום גרה בירושלים. במהלך שנותיה עברה עם משפחתה מהקיבוץ למושב תל עדשים, ומשם לתחנת הניסיונות דור.
בשנת 1959 היגרה עם משפחתה לארגנטינה. כעבור עשור, בת שמונה עשרה, שבה בגפה אל מולדתה, ואל גיבורי ילדותה.
בחלוף השנים ארצהּ שינתה את פניה עד כי היום אינה יכולה למצוא בה עוד את חלומותיה ולהתרפק על מושא כיסופיה. עדה אם לשלושה ילדים וסבתא לשבעה נכדים.
